יחזקאל, בן ברוריה ונח, נולד ביום הכיפורים, י' בתשרי תש"ט (13.10.1948) בקיבוץ גניגר. הוא סיים שם את לימודיו בבית-הספר היסודי ויחד עם כל בני קבוצתו במשק, עבר ללמוד בבית-הספר התיכון האזורי ביפעת. ספרה עליו דבורה, חברת הקיבוץ: "אני זוכרת את יחזקאל כנער שחור שיער ושחור עינים, שבמודע אינו נכנע למוסכמות, שאינו מקבל את דעת הכלל אם אינה לפי רוחו, עומד על שלו ומתווכח בעקשנות". בבית- הספר הצטיין יחזקאל במקוריותו, מקוריות שלא פעם נתקלה בחוסר הבנה מצד חבריו. בסיומו של אחד החיבורים שכתב יחזקאל בכיתה, העידה מורתו: "כשאני קוראת את עבודותיך יש לי הרגשה של מי ששומע אדם מדבר מתוך חלום, או מתוך שכרון. דבריך מעניינים, עצמאיים, ומעידים על הבנת אמת של החומר. צירופי מלים אחדים הם כה נפלאים וקולעים אך אי-אפשר לי לקבל סגנון זה במסגרת עבודה כיתתית...". משסיים את לימודיו יצא לשנת שירות שלישית בקיבוץ גונן, עד שהגיע מועד גיוסו לצבא. יחזקאל גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1967 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השלים קורס מקצועות טנק וקורס נהגי טנק והוצב ביחידת שריון. הוא התקשה מעט לוותר על אישיותו העצמאית וללמוד לפעול עם רבים כגוף אחד, אך כאשר התעצמה מלחמת ההתשה ויחזקאל היה נתון יחד עם יחידתו בגזרה ה"חמה" של התעלה, נתהדקו הקשרים מאליהם. במרוצת שירותו הצבאי הגיע לדרגת סמל. בראשית נובמבר 1970, לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר, חזר למשק בשמחה. הוא אהב את חיי הקיבוץ על השלווה שבהם, והעדיף את עבודת האדמה על-פני חיי הצבא, שלגבי דידו היו מלאים מתחים. יחזקאל אהב לשוטט בדרכי הארץ ולאסוף מאובנים, ואכן השאיר אחריו אוסף גדול של מאובנים. במחברתו כתב: "טבע הוא שטח רחב אופקים, מן הבריאה הרחוקה של היקום אל גמר שליטתו המלאה ביצורו המזהיר - האדם בעל האגודל ומוח הגולגולת האפור. טבע הוא מדע שליטת רוח- הטבע שהוא מיסתורין, שחוקו היא השערה מתאמתת, טבע הוא טבע הבריאה ללא מגע יד אדם". "אצל יחזקאל", אומרים חבריו, "היה הדמיון מריץ את מחשבותיו מהר מן המלים - לכן גם חיבוריו שופעים, אך חסרי סדר וארגון, לכן גם דיבורו המחוספס, כשהיה מתקיף עניינים שלדעתו דרשו תיקון. לכן גם שתיקתו והסתגרותו מפעם לפעם - כי לא יכול היה להביע את כל אשר בלבו, ולא כולם הבינו לרעו". 
בשבת שבה פרצה מלחמת יום-הכיפורים מלאו ליחזקאל 25 שנים. הוא לא הספיק לחגוג וכבר נקרא להצטרף ליחידתו בסיני. במלחמה השתתף יחזקאל בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים. בקרב שהתחולל בליל הצליחה בכ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973), בצומת "טרטור"-"לכסיקון", נפגע הטנק שלו מאש נ"ט, והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בגניגר. השאיר אחריו אב, אם ואח. 
במכתב תנחומים למשפחה כתב שר הביטחון: "יחזקאל היה חייל מצוין וחבר נאמן"; מפקדו כתב "יחזקאל גילה אומץ לב והקרבה בקרב".