אודות החטיבה
חטיבה 421 היתה חטיבת השריון הראשונה שצלחה את תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים, ובכך היתה החלוץ המשוריין במהלך שהביא למהפך בחזית הדרום במלחמה. החטיבה הוקמה בשנים 1973-1972 כחטיבת טנקי פטון-מגח M48A3 במסגרת אוגדת העתודה המטכ"לית 143, ולמעשה היתה עדין בתהליך ההקמה עם פרוץ המלחמה.
עם קריאת הגיוס בבוקר יום הכיפורים תשל"ג, עברה החטיבה תהליך התגייסות והצטיידות ממקורות רבים ושונים, והתייצבה החל ממוצאי היום השני למלחמה לקרבות הבלימה בגזרה המרכזית של התעלה. החטיבה נטלה חלק מרכזי בסדרת התקפות וקרבות במרחב "חמוטל" - צפון "מכשיר" על כביש טאסה - איסמעיליה, לרבות השתתפות בקרב השריון בשריון שהתנהל לכל רוחב הגזרה ביום 14.10. בקרב זה השמידה החטיבה עשרות רבות של טנקי חטיבה 14 המצרית. לאחר קרב השב"ש עברה החטיבה לגזרת ציר "עכביש", ובמסגרת חלוקת הכוחות והמשימות של אוגדה 143 (אוגדת שרון) למבצע הצליחה "אבירי לב", הוטלה עליה משימת הגישור והצליחה. בליל הפריצה - ליל ה-16-15 לאוקטובר, יחידות החטיבה גררו את גשר הגלילים, את דוברות הצליחה, הובילו את דוברות ה"תמסח", והשתתפו בקרבות הבקעת מרחב הצליחה במרחב "החווה הסינית" שהובילה חטיבה 14. אור ליום ה-16 לאוקטובר, צלחו כוחות החטיבה את תעלת סואץ על גבי דוברות "תמסח". היתה זו הצליחה הראשונה של כוחות משוריינים של צה"ל את תעלת סואץ, ונקודת המיפנה בחזית הדרום, בה עבר צה"ל ממגננה ובלימה בסיני ליוזמה התקפית על אדמת מצרים.
לאחר הצליחה, התארגן הכח החטיבתי שצלח ככח פשיטה משוריין שמשימתו העיקרית היתה השמדת בסיסי טילים נגד מטוסים, על מנת לאפשר פעולה חופשית של מטוסי חיל האויר בגזרה. הכח נע במשך יום שלם עשרות קילומטרים במרחבים שממערב לתעלה כשהוא משמיד בדרכו בסיסי טילים נגד מטוסים, טנקים, רכב ומתקנים של הצבא המצרי.
עד להפסקת האש ב-24 לאוקטובר כבשה החטיבה כברת ארץ של כ- 250 קילומטרים מרובעים במישורים המדבריים שממערב לתעלת סואץ ותעלת המים המתוקים. הפסקת האש מצאה את החטיבה כשהיא מחזיקה את הפינה הצפונית-מערבית של המובלעת שכבש צה"ל במצרים, על כביש קהיר-איסימעיליה מרחק כ-15 קילומטרים מדרום מערב לאיסמעיליה. לאחר הפסקת האש החזיקה החטיבה בגזרתה עד לפינוי צה"ל מהמובלעת שממערב לתעלת סואץ בפברואר 1974.
47 מלוחמי החטיבה נפלו במלחמת יום הכיפורים.
החטיבה המשיכה פעילותה כחטיבת מילואים בשנות ה-70' וה-80' במסגרת פעילות בטחון שוטף (בט"ש) בכל הגזרות מסיני, אילת והערבה ועד לגבול הצפון ורמת הגולן, תוך קיום אימונים שנתיים, בדרך כלל במתקן האימונים בצאלים, לשמירת הכשירות הקרבית של החטיבה. במלחמת לבנון הראשונה, ביוני 1982, גוייסה החטיבה במסגרת האוגדה אך לא השתתפה בלחימה.
במסגרת צמצומים בסד"כ הלוחם של צה"ל פורקה החטיבה בשנת 1986.
ותיקי החטיבה ממשיכים לקיים קשרים ענפים במסגרות הגדודים, הפלוגות והיחידות החטיבתיות, ומדי פעם מתקיימים מפגשים וכנסים יחידתיים. לקראת יום השנה ה-28 למלחמת יום הכיפורים, ב-2001, חנכו ותיקי החטיבה את אנדרטת החטיבה בפארק העוצבות הצמוד למוזיאון יד לשריון בלטרון. האנדרטה משמשת את ותיקי החטיבה כמקום זכרון וכאתר למפגשי החברים. במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 התגייסו ותיקי החטיבה לסייע לעיירה שלומי ולישוב הבדואי ערב אל ערמשה, שבגבול הצפון. הפעילות נמשכה בהעמדת קרן מלגות לבני 2 היישובים ובתמיכה בפרויקטים חינוכיים וחברתיים בשלומי בשנה שלאחר המלחמה.
בשנת 2010 נחנך אתר האינטרנט החדש של החטיבה, שמטרתו להיות בית ומקום מפגש לכל ותיקי החטיבה ובני משפחותיהם, יד זכרון לחללי החטיבה, ומרכז לשימור מורשת החטיבה.