קרבות הבלימה - 7.10 - 14.10
יום א' 7.10.73 התייצבות החטיבה באזור "הברגה"
אוגדה 143, בפיקודו של אלוף אריאל שרון, קיבלה ב-7.10 את האחריות על הגזרה המרכזית של התעלה, מאיזור גשר הפירדאן ועד לאגם המר הגדול.
לקראת ערב ה-7 לאוקטובר החלה החטיבה, בפיקודו של המח"ט אל"מ חיים ארז, להצטבר על ציר "ספונטני" בואכה מתחם "הברגה" שעל ציר החת"מ, ממזרח - צפון מזרח למתחם גשר הפירדאן. בשעות הלילה קיבלה החטיבה פקודה להתכונן לפרוץ עם שחר למוצב הפירדאן (מעוז "חיזיון" במפת קוד סיריוס) ולחלץ את הלוחמים הנצורים במעוז.
מפה 1: גזרת ספונטני - הברגה - חזיון
יום ב' 8.10.73 הברגה – תנועת הסרק לגזרה הדרומית - חמוטל בפעם הראשונה
עם אור ראשון החטיבה נערכה לרוחב מתחם "הברגה" ומדרום לו. זוהו ריכוזים גדולים של רכב, טנקים וחי"ר מצרי במרחב שממזרח לכביש התעלה (ציר "לכסיקון"). הפקודה לצאת לכיוון "חיזיון" לא ניתנה. יחידות החטיבה ניהלו אש לעבר מטרות מצריות בטווחים של 4-3 ק"מ במרחב שממערב ל"הברגה", וספגו אש ארטילרית, ללא נפגעים. בשעות הבוקר המאוחרות קיבלה החטיבה פקודה ממפקד האוגדה, אלוף אריאל שרון, לצאת מהגזרה ולנוע במהירות לגזרה הדרומית, לחסימת פריצה אפשרית של השריון המצרי לכיוון מעבר המיתלה. החטיבה כולה יצאה לכביש הרוחב ונעה בתנועה מהירה דרומה, כשגדוד 2 מוביל. עם היציאה ממרחב "הברגה" קיבל מג"ד 2 קריאה מאוגדה 162 להישאר בגזרת "הברגה" לטובת חילוץ יחידות אוגדה 162 שהחלו להסתבך במתקפת הנגד במישור הפירדאן. בפקודת האוגדה הגדוד יצא מן הגזרה, ואז הסתבר שמאחוריו המתין ללא מעש גדוד טרי מחטיבה 500 (אוגדה 162).
לאחר שכוחות החטיבה כבר נעו כמה עשרות קילומטרים על כביש הרוחב לכיוון המיתלה, וגדוד 2 כבר הגיע לצומת המיתלה, התקבלה פקודה לחזור חזרה לגזרה המרכזית. בגמר תנועת הסרק חזרה החטיבה לגזרה המרכזית, וקיבלה משימה להיכנס לציר "טליסמן" (כביש טאסה- תעלה), לתפוס עמדות ברכס "ציונה", להיות מוכנה לתפוס את רכס "חמוטל" ולרדת בציר החת"מ (ציר "פוטון") לכיוון "מיסורי" או מרחב "החווה הסינית".
מפה 2: גזרת ציונה - חמוטל 8.10
רכס "ציונה" היה רכס חולי באורך של כ-2.5 ק"מ, שהתמשך מצפון לדרום משני צידיו של ציר "טליסמן" ובניצב לו, וחלש על כל המרחב שממערב לו, שבמרכזו "חמוטל". "חמוטל" היתה דיונה חולית באורך של כ-4 ק"מ שהתמשכה מצפון מזרח לדרום מערב וחלשה על הצומת החיונית של ציר "טליסמן" עם ציר החת"מ "פוטון". לא היו לחטיבה ידיעות על אויב ב"חמוטל" עם כניסתה המחודשת לגזרה זו, למרות שיחידות של חטיבה 500 מאוגדה 162 כבר נלחמו עליה מוקדם יותר באותו יום וספגו אבידות מחי"ר מצרי מתוגבר באמצעי נ"ט שנאחז ב"חמוטל". בהתאם להוראות המח"ט, תפס גדוד 2 עמדות באיזור "ציונה", וגדוד 3 התחיל לתקוף את "חמוטל". למעשה רק פלוגה מ' של הגדוד (8 טנקים) הספיקה לעלות על "חמוטל", ועם עלייתה על הדיונה נתקלה באש נ"ט. טנק הסמ"פ נפגע ודיווח כי הוא מותקף ע"י חי"ר שעולה עליו. בנסיונות החילוץ נפגעו טנק המ"פ וטנק נוסף, ונפצעו המ"פ ואיש צוות, וניתנה הוראה לכח לרדת מן הגבעה. צוות טנק הסמ"פ לא חולץ, ואנשיו – הסמ"פ יוסי קליין, התותחן יורם צדוק, הטען אלי אזולאי והנהג אבי מינץ היו לנעדרים הראשונים של החטיבה. באותו זמן ספג גדוד 2 הרעשה ארטילרית על עמדותיו וסמ"פ ח' - הלל מעוז, נפגע אנושות מרסיס ומת מפצעיו.
גדוד 1, שהיה אמור להוביל את החטיבה בתנועה על ציר "טליסמן", נכנס לציר "עכביש", ובעקבות זאת קיבל הוראה מהמח"ט להגיע ולתפוס עמדות מול "מכשיר". הגדוד הגיע מציר "עכביש" מדרום ותפס עמדות מדרום למתחם "ציונה-סגול 203", ופגע במספר מטרות באזור "מכשיר".
החטיבה נערכה להגנה בלילה באיזור "ציונה".
יום ג' 9.10.73 "חמוטל" - צפון "מכשיר"
עם בוקר ה-9.10 יצאה החטיבה למהלך התקפי נוסף בגזרת "חמוטל" - צפון "מכשיר", כחלק מנסיון אוגדתי להשתלט מחדש על שטחים שולטים שנתפסו ע"י הצבא המצרי, כדי לחפות על חילוץ לוחמי מעוז "פורקן". אנשי המעוז יצאו בלילה הקודם מן המעוז ולאחר מסע לילי נועז דרך איזור רווי בכוחות מצריים הגיעו לשטח שמדרום מזרח לתעוז "נוזל" ושם הסתתרו. לפי הפקודה החטיבתית גדוד 1 היה אמור לפרוץ על ציר "טליסמן", לתקוף את "חמוטל" בחיפוי של גדודים 2 ו-3, כאשר בשלב שני יצטרף אליו גדוד 3 לתפיסת עמדות באיזור "טליסמן 23" לחיפוי על חילוץ אנשי המעוז. גדוד 1 נע על "טליסמן", ותקף את "חמוטל". בהתקפה נפגעו מספר טנקים, נהרג נהג טנק, ואיש צוות נוסף קפץ מהטנק ולא נמצא עוד. מ"פ ב' וסגנו נפצעו קשה ופונו. לרוב הטנקים של הגדוד חסרו מקלעים והלחימה התבצעה בנשק אישי ורימונים. הגדוד ירד מ"חמוטל" והתפרס מערבה מ"חמוטל" באיזור "טליסמן 23", צומת "חזיזית". במקביל הוטל על גדוד 2 לעלות על "חמוטל".
גדוד 2 יצא להתקפה ונתקל במערך המצרי בצפון "מכשיר". הגדוד נתקל בחי"ר מצרי מחופר, רווי נשק נ"ט. מחוסר מקלעי מפקד נאלצו מפקדי הטנקים של הגדוד להפעיל נשק אישי ורימונים, ודרסו בשרשראות הטנקים את החי"ר המצרי בחפירותיו. בתוך זמן קצר נפגעו רוב טנקי הגדוד, ובתוך כך נפגעה שדרת הפיקוד של הגדוד - טנק המג"ד נפגע, שלושת המפקדים של פלוגות הטנקים נפצעו ויצאו מפעולה, 2 ממ"ים נהרגו ומ"מים נוספים נפצעו. בהתקפה נפלו שמונה מלוחמי הגדוד, נפצעו כ-35 מלוחמי הגדוד, ונפגעו 19 טנקים מתוך 24. הגדוד נסוג לאיזור "טליסמן 34" לטיפול בנפגעיו הרבים ולהתארגנות מחדש.
.jpg)
מפה 3 : גזרת "חמוטל" - צפון "מכשיר" - "נוזל" 9.10
בינתיים קודם גדוד 3 מערבה לתפוס עמדות מדרום לגדוד 1, לחיפוי על חילוץ אנשי "פורקן". פלוגה כ' של הגדוד הסתבכה בקרב על "חמוטל", 2 טנקים שלה נפגעו, ונפצעו מספר אנשי צוות. גדוד 3 יישר קו עם גדוד 1 ממערב ל"חמוטל", ושני הגדודים ניהלו אש עם כוחות מצריים באיזור "נוזל" ומדרום מערב לו. על בסיס החיפוי של 1 ו-3 הצליח כוח של חטיבה 14 לחלץ את אנשי מעוז "פורקן". כל הנגמ"שים של הכוח המחלץ מחטיבה 14 נפגעו במהלך החילוץ, וכמחצית מאנשיהם, רובם פצועים, חולצו ע"י גדוד 3.
לקראת ערב החטיבה נערכה שוב באיזור "ציונה".
בקרבות היום בגזרת "חמוטל" נפלו 10 מלוחמי החטיבה : מגדוד 599 - דורי אטינגר (נהג טנק), יגאל הלביץ (מ"מ טנקים), אדם וודק (תותחן), רפאל לוי (טען קשר), עמיקם מעין (מ"מ טנקים), יהונתן פרידמן (תותחן), עמנואל קהלני (מט"ק), בנימין רטי (תותחן). מגדוד 264 - יעקב בוטבול (טען קשר), דוד מלול (נהג טנק).
הנפגעים הרבים טופלו במסירות בתאג"דים של גדודים 2 ו-3, שנפרסו זה לצד זה לצד ציר "טליסמן" ב"ציונה". רופאי התאג"דים ביצעו מספר ניתוחים בתנאי שדה אשר הצילו את חייהם של כמה מהלוחמים הפצועים.
בעקבות קרבות היום מונו בגדוד 2 שלושה מ"פים חדשים במקום המ"פים שנפצעו ופונו. בגדוד 1 פורקה פלוגה ב' והטנקים שלה הועברו לפלוגות האחרות של הגדוד. פלוגה כ' מגדוד 3 הועברה לגדוד 1.
10.10 חמוטל בפעם השלישית
על גדוד 3 הוטל בבוקר ה-10.10 לעלות שוב על "חמוטל", בכדי לנסות לאתר ולחלץ נעדרים של החטיבה וכוחות אחרים מקרבות היומיים הקודמים. הידיעות המודיעיניות היו שהמצרים דיללו את המערך ב"חמוטל". על היעד עלתה פלוגה מ' (4 טנקים) עם טנק המג"ד, ומחלקת חיר"מ מגדוד שקד (424) ע"ג זחל"מים, עם נגמ"ש פינוי ובו צוות מהרבנות הראשית וקצין הדת החטיבתי. לקראת הפעולה קיבל הגדוד, לראשונה במלחמה, סיוע ארטילרי. הנסיון נכשל. כבשני הימים הקודמים, עם הגיע הטנקים לשטח הגבוה של "חמוטל" הם נפגעו מאש נ"ט. הזחל"מים נשארו מאחור ולוחמי החי"ר ביצעו הסתערות רגלית במקביל לטנקים, אולם 3 מ-5 הטנקים נפגעו, והכח ירד מ"חמוטל" מבלי שהצליח לבצע את משימתו. בקרב זה נפלו חיים אפרת (קצין תיאום ארטילרי), דוד פרוינד (תותחן), יוסף תם (טען קשר). מ"פ מ' (המחליף) ו-5 אנשי צוות וחייל חי"ר נפצעו. אחד מאנשי הצוות של הכח שנפצעו נכנס לטנק שנפגע וננטש כדי לחלצו. הוא טעה בדרכו ופנה דרומה, ונהג בטנק לרוחב המערך המצרי כ-12 ק"מ עד שפגש בכוחותינו באיזור ציר "עכביש", מבלי שיאונה לו רע.
יתר כוחות החטיבה בהתארגנות באיזור "ציונה".
11.10 - 13.10 בלימה בציר טליסמן
ב-11.10 בבוקר, לאור ידיעות על חדירת כוחות שריון מצריים בתפר שבין האוגדות, התקדמו יחידות החטיבה מצפון ל"חמוטל" וממערב ל"חגית", וניהלו אש עם כוחות מצריים במרחב "חלוץ". בין השאר הושמדו 5 טנקים מצריים מצפון ל"חלוץ" ע"י גדוד 2, שהוכוון למטרות ממסוק ע"י סגן מפקד אוגדה 162.
בשאר סוף השבוע יחידות החטיבה בהתארגנות במרחב טאסה - "ציונה", כשגדוד 3 מחזיק את קו "ציונה – חגית". מתקבל ציוד לחימה חדש שהגיע מחו"ל כגון משקפות, וכן ציוד אישי כמו גרביים, לבנים ו"גטקס", וכל היחידות גם זוכות לסבב מקלחת בטסה.
החטיבה מקבלת אתראה להתכונן לצליחת התעלה. גדוד 2 מקדם דוברות מרפידים, וגדוד 3 מקבל אתראה להתכונן לגרירת גשר הגלילים.
יום א' 14.10 - קרב השב"ש
לקראת בוקר ה-14.10 מתקבלות ידיעות מודיעיניות כי המצרים עומדים להתחיל בביצוע שלב ב' של תכנית המלחמה שלהם - קידום דיביזיות השריון לתפיסת שטחים נוספים בעומק מרחב התעלה. החטיבה נערכת בגזרת "ציונה" לחסימת האפשרות של חדירת כח שריון מצרי על בסיב ציר "טליסמן" לכיוון טאסה ועומק סיני.
הקרב התחיל בהפגזה ארטילרית מצרית מאסיבית על קו עמדות החטיבה ברכס "ציונה", שם נערכו גדוד 1 ומפקדת החטיבה. בחסות ההפגזה התקדמה חטיבת שריון מצרית - חטיבה 14 מדיביזיה 21, כשהיא נעה במקביל ומדרום לציר "טליסמן". גדוד 1 החל להשמיד טנקים בטווחים של מאות מטרים, ובמקביל הורה המח"ט לגדוד 3 לאגוף את גדוד 1 מצפון ולהתייצב באגף החטיבה המצרית ולהשמיד את הטנקים המצריים מהאגף. הטנקים המצרים נעו בשדרה, ללא פריסה בשטח, עם מדפים סגורים, וכמעט שלא פתחו באש על כוחות החטיבה. לאחר קרב שנמשך כשעתיים הושמדו כמה עשרות טנקים מצריים, ושאר הכח נסוג. בשעות אחה"צ היה נסיון התקדמות נוסף של הכח המצרי שנבלם ע"י גדוד 2, שהחליף את גדוד 1 בעמדותיו ב"ציונה" , וגם בקרב זה הושמדו מספר טנקים מצריים.
מפה 4 : קרב השב"ש 14.10
כך, בקרב קלאסי של שריון בשריון, הושמד ביום זה רוב החטיבה המצרית (ע"פ הערכות שונות בין 70-50 טנקים). בחטיבה נפגע טנק אחד ונהרג מפקד טנק, יורם זינגר מגדוד 3. תסריט זה חזר על עצמו גם בגזרות אחרות של האוגדה והפיקוד. התחושה הכללית לאחר קרב השריון בשריון היתה כי זה היה היום שבו צה"ל בחזית הדרום "חזר לעצמו", ומעתה יוכל גם ליטול את היוזמה בהמשך המלחמה. ואכן כבר באותו לילה נשלחת פלוגה מגדוד 3 לאימון לילי בגרירת גשר הגלילים, לקראת הצליחה שאמורה להתבצע בימים הקרובים.
