יומנו של יוסי שרון, מ"פ ל
מלחמת יום הכיפורים פלוגה ל' ("לוז") גדוד 257
יום שבת 6 אוקטובר 1973
בשעה 11:30 צלצלו אלי ואמרו לי להתייצב בבית הספר למוסיקה ביד-אליהו למרות שמקום הריכוז שלי בהרצליה. כשהגעתי לשם רק התחיל תהליך הגיוס והקשל"ח לא ידע מה קורה. נסעתי להורי בגבעתיים והמתנתי שם להתפתחויות.
בשעה 14:00 כששמעתי ברדיו על פרוץ הקרבות חזרתי לקשל"ח. מאחר והוא לא היה מסוגל לעזור לי להגיע לחטיבה, הגעתי לשדה-תימן בטרמפים.
חיילי הפלוגה הראשונים הגיעו רק בסביבות 21:00. ב- 23:00 ירדתי עם 5 צוותים לא מלאים לשבטה. קיבלנו שם טנקים של קמ"ט והתחלנו לחמש אותם בסביבות 01:00.
יום ראשון 7 אוקטובר 1973
עד שעות הבוקר המשכנו בהתארגנות. הטנקים שקיבלנו היו במצב תחזוקתי גרוע. לחלקם היו זחלים אכולים לחלוטין והם נסעו על הברזלים. התחזוקה שלהם הייתה במצב גרוע ונראה היה שלא טיפלו בהם במשך זמן רב למרות שהתאמנו עליהם. יותר מאוחר נפגשתי עם אחד מחניכי קמ"ט והוא סיפר לי שבמשך ארבעת השבועות שקדמו למלחמה, למרות האימונים האינטנסיביים שעברו הטנקים, לא בוצע בהם טיפול טכני רציני.
ב- 10:00 היו לי 6 צוותים. סיימנו את ההכנות. המג"ד שמעון הורה ונתן שהות לערוך תאום כוונות. למרות שהיו לי 6 צוותים, הכנתי 10 טנקים ליציאה.
בשעה 11:00 הגיעו אלי עוד 4 צוותים. נתתי פקודת יציאה ובשעות הצהרים יצאנו על זחלים לכיוון סיני. ציר התנועה היה: שבטה – ניצנה – אום-כתף – אבו-עגילה – ג'בל ליבני – רפידים.
באזור רפידים פנינו לכיוון מערב לכיוון כביש הרוחב. אחרי כמחצית השעה חזרנו לכביש והגענו לאזור טסה. שם נכנס הגדוד לחניון לילה.
יום שני 8 אוקטובר 1973
במשך הלילה נסענו על הכביש לצומת כרטיסן-ספונטני. ל- 2ב' עפו במשך התנועה שני גלגלי מרכוב והחזרתי אותו לצומת צאלון כדי שיתוקן שם.
בספונטני 56 עדכן המג"ד שמעון כי גדוד 2 יצא לכיוון הברגה. עברנו את הברגה שהייתה נטושה וקיבלנו הוראה לתפוס עמדות באזור חזיזית 22 לכיוון זנגביל. התחלנו לספוג ארטילריה, עם הזמן שיפרנו עמדות כ-1 ק"מ מערבה, תפסנו עמדות ששלטו על כל המרחב עד לתעלה.
הראות הייתה בינונית אך זיהינו תנועות אויב באזור הפירדנים. מאחר והאויב היה מחוץ לטווח שלנו לא היה טעם לירות. במשך כל הזמן שעמדנו שם טפטפה עלינו ארטילריה.
בסביבות 11:00 קיבלנו אישור לנוע ולבצע מלא מחדש על ציר ספונטני מאחור. הפלוגה שלי נעה לאחור, קיבלנו סולר וכשעמדנו לחזור לאזור ציר חזיזית קיבלתי הוראה להישאר במקום ולהמתין לכל הגדוד.
במשך כל הזמן שעמדנו באזור חזיזית 24 לא היו ברורים לי המהלכים. בסביבות 10:00 זיהינו כוח שלנו שירד לכיוון זנגביל מצפון להברגה, במקרה אחד הגיע שוט-קל פגוע מכיוון זנגביל וכמעט נפגע שוב ע"י כוחותינו שחשבו שהוא טנק אויב.
לאחר שהגדוד ביצע מלא מחדש, נענו לכיוון טסה, בדרך קיבלנו מים ומזון (פעם ראשונה שאכלנו מאז יצאנו משדה-תימן). עמדנו כשעה בצומת טסה. בינתיים הצטרפה לגדוד פלוגה מ' וקיבלנו הוראה לנוע דרומה לכיוון הג'ידי בתוך מסה רצינית של כוחות.
עודד, מ"פ מ', שנע ראשון נעצר אחרי מספר קילומטרים ע"י אל"מ ג'קי אבן וקיבל הוראה לשוב לאחור. עשינו אחורה פנה ועצרנו באזור עכביש 70 .
המג"ד קרא למ"פים ואמר לנו כי אנו עומדים לנוע לכיוון דוור-סואר שם המצב קשה. בשעות אחה"צ קיבלנו פקודה לנוע על ציר טליסמן לכיוון חמוטל שם יש בעיות.
הפלוגה שלי נעה ראשונה על טליסמן. כשעברתי את טליסמן 34 גיליתי לפני את חמוטל כאשר מספר טנקים בוערים עליה. תפסתי עמדות כ- 500 מטר דרומית-מערבית לציונה כאשר משמאל היה כוח מג"חים (לא ידוע של איזה יחידה) ומימיני כוח של שוטים (לא ידוע של איזה יחידה). פלוגה מ' שבאה אחרי קיבלה פקודה להתפרס מימין לפלוגה שלי, מאחר ולא היה מקום המשיך עודד המ"פ מערבה ועבר את כוח השוטים. מאחר ולעודד לא היו מפות כיוונתי אותו בקשר לפי קודים ישנים שהיו מוכרים לנו משרותנו בגזרה במלחמת ההתשה. עודד עבר את פוטון ועלה לתפוס עמדות על חמוטל עצמה ואז נתקל בכוח חי"ר מצרי.
כשפרסתי את הפלוגה לא זיהיתי מטרות ברורות וכבר החשיך. מה שהפליא אותי הייתה העובדה שהטנקים שהיו בשטח שלפנינו ירו שוב ושוב על מטרות שהושמדו. פלוגה כ' שהגיעה מאחור נעצרה על הכביש מאחר ולא היה מקום לפרוש אותה.
לפתע ראיתי בברור שמג"ח שעמד משמאלי (לא מהפלוגה שלי) ירה ימינה והדליק טנק שלנו שהיה מימין לפלוגה שלי. נתתי לפלוגה שלי הוראה להפסיק את הירי לחלוטין כדי למנוע ירי בטעות על כוחותינו. כעבור זמן מה קיבלנו פקודה לנוע לאחור ותפסנו עמדות באזור טליסמן 34 שם שהינו כל הלילה.
יום שלישי 9 אוקטובר 1973
בבוקר קיבלנו פקודה לכיבוש חמוטל. אנחנו היינו בחיפוי והגדוד של עמי היה צריך לעלות על הגבעה. תפסנו עמדות באזור ציונה וכ- 500 מטר מערבה אך מאחר וחמוטל הייתה גבוהה מאיתנו והאויב ישב למעלה היינו לא יעילים. זיהיתי את גדוד 2 תוקף מכיוון דרום. עמדנו במקום וספגנו ארטילריה רוב הזמן.
אחרי כשעה קיבלתי הוראה לנוע מערבה על ציר טליסמן ולתפוס עמדות מערבית לחמוטל. נכנסו לתוך עמק ממערב לאדום 6725. הטנקים שנשארו מפלוגה מ' (אחרי שהפלוגה נפגעה יום קודם בחמוטל) תפסו עמדות לכיוון חמוטל ואנחנו תפסנו עמדות לכיוון מערב ודרום-מערב. ברגע שעלינו לעמדות החלה לרדת עלינו ארטילריה ולכן הורדתי את הפלוגה לאחור לשטח מת ועליתי לעמדות תצפית בנסיעה איטית וללא אבק רק עם 3 טנקים. התרגיל הוכיח את עצמו ורק כאשר טנק עלה לעמדה גבוהה החלה לרדת ארטילריה. יש לציין שמכיוון חמוטל לא ירו עלינו מאחר והיינו בשטח מת כלפי המתחם.
אחרי זמן מה זיהינו טנק שמתקרב מכיוון דרום. הטנק לא זוהה אך נתתי לו להתקרב ואז התברר לנו כי מדובר בטנק שלנו שחילץ חיילים שלנו מאחד המעוזים. היו עליו כ- 40 חיילים. יותר מאוחר הופיעו מכיוון מערב 3 טנקים ו-2 נגמ"שים שלנו. הם עברו בין הטנקים של הגדוד שלנו ולהפתעתי עלי ישר על חמוטל. נשמעו קולות ירי והתפוצצויות, לאחר כמה דקות הבחנתי בחיילי חי"ר שיורדים מכיוון חמוטל אל מאחורי הטנקים שלנו. בתחילה הייתי בטוח שאלה חיילי אויב, הודעתי למג"ד שמעון ואז 2א' שעמד קרוב לחמוטל הודיע לי כי מדובר בחיילים שלנו שחולצו מאחד המעוזים ובדרך לטסה הם עלו בטעות על חמוטל. המג"ד שמעון מ"פ כ' ג'ון ו- 2א' שלי פינו אותם לכביש.
בסביבות 11:00 זיהה ליס מ"מ 2 בטווח של כ- 3500 - 4000 מטר באזור סגול 244 מספר טנקים שעמדו וניהלו קרב לכיוון צפון. לא זיהינו על מי ירו. בדקתי עם המג"ד אם טנקים אלו לא שייכים במקרה לצה"ל. לאחר מספר דקות קיבלתי אישור לירות עליהם. העליתי 4 טנקים "צלפים" ופתחנו באש. למרות הטווח הגדול ותנאי הראות הגרועים ולמרות שטנקי האויב החלו לנוע השגנו פגיעות ב- 6 טנקים. להערכתי הם לא ידעו מאיפה יורים עליהם ונשארו גלויים כל זמן הירי שלנו כאשר הם נעים קדימה, אחורה ולצדדים אך נשארו חשופים אלינו. בשלב זה החלו לטווח אותנו בארטילריה בצורה רצינית. הורדתי את הפלוגה לאחור ולאחר מכן קיבלנו הוראה לנוע לאחור. בשעות הצהרים נענו אחורה על ציר טליסמן לביצוע מלא מחדש.
בערב יצאתי עם מחלקה 2 (היינו 4 טנקים) ו- 4 זחל"מים עם סמ"פ ס' לשמש תשמוע קדמי לכוחותינו. נערכנו בחניון לילה באזור האנטנה של האו"ם על ציר טליסמן.
יום רביעי 10 אוקטובר 1973
בבוקר שיפרתי את החניון לאזור טליסמן 34. שמעון המג"ד הגיע עם דודו ארנון מפלוגה מ' ומהקשר הבנתי כי דודו עם הטנקים של פלוגה מ' יחד עם פלוגת צנחנים יעלו על חמוטל ע"מ לחלץ פצועים וחללים של פלוגה מ' שנשארו על חמוטל מהקרב ביום שני. אני עם מחלקה 2 קיבלתי פקודה לתפוס עמדות חיפוי באזור ציונה לכיוון חמוטל. הודעתי למג"ד שאני לא יעיל ממיקום זה אך הוא הורה לי להישאר במקום.
המג"ד שמעון עם כוח החילוץ עלה על חמוטל ומיד נתקלו. ממקומי ראיתי את כוח החילוץ עולה על הגבעה ונתקל אך לא זיהיתי מהיכן ירו עליהם ולא הייתי מסוגל לסייע/לחפות. ב- 08:30 נסוג כוח החילוץ מהגבעה ושמעון המג"ד הורה לי לתפוס עמדות מצפון לטליסמן וממערב לציונה ולזהות כוחות אויב. בשטח פגשתי את המח"ט חיים והוא הורה לי לתפוס עמדות על הדיונה צפונית לטליסמן 29.
השארתי את 2 ו- 2ב' בחיפוי ויחד עם 2א' התקדמתי לכיוון הדיונה. כשהגעתי לאזור הדיונה דיווח לי 2 שהוא מזהה כוחות חי"ר מתקרבים אלי. מאחר ולא הצלחתי לזהות אותם התקפלתי לאחור. התפרסנו מערבית לציונה בעמדות תצפית. המצרים ניסו לטווח אותנו אך מאחר ותפסנו עמדות טובות בנסיעה איטית וללא אבק הם לא זיהו את מיקומנו בדיוק ולא דייקו בטיווח. בשלב זה הצטרף אלינו הקש"א סרן גור קמחי.
אחרי כשעה זיהינו שיירת משאיות ובה כ- 20 כלי רכב מתקרבת לטליסמן על ציר חזיזית. קיבלנו סוללת 175מ"מ שלנו והתחלנו לסייע לקש"א בתצפית ובטיווח ירי ארטילרי על השיירה. הקש"א טיווח מצוין והושגו פגיעות מדויקות בשיירה. יש לציין כי גם המט"קים השתתפו בטיווח הארטילריה ועשו עבודה יפה.
בצהרים קיבלתי הוראה לנוע לאחור ולתפוס עמדות עם מחלקה 2 באזור טליסמן 34. כל כוחות הגדוד נעו לאחור ואני נשארתי עם מחלקה 2 בתצפית קדמית. בשלב זה קיבלתי הוראה לעבור ת"פ חטיבה 600. למרות שהייתי ת"פ שלהם בפועל לא היה לי כל מגע עם חטיבה 600 להוציא קבלת פקודות בקשר. במשך כל אחה"צ זיהינו תנועות אויב בחלוץ ובנוזל.
בשעות אחה"צ ניסתה חטיבה 600 לעלות על מכשיר. קיבלתי בקשר הוראה ממח"ט 600 טוביה לסייע להם בכיבוש מכשיר בתנועת מלקחיים כאשר הוא והחטיבה יעלו מדרום ואני אעלה מצפון. עדכנתי אותו כי הכוח שלי מונה 4 כלים בלבד, התשובה שקיבלתי הייתה שאתחיל לנוע ולירות על מטרות שעל מכשיר. התקשרתי לשמעון המג"ד שלי ועדכנתי אותו כי מח"ט 600 שולח אותנו (4 טנקים בלבד) להתקפה על מכשיר דרך חמוטל. שמעון המג"ד (שהבין את חוסר ההיגיון שבפקודה) מסר לי שאעשה מה שאני מבין וכך אכן עשיתי.
תפסנו עמדות מצפון לציונה ומה שזיהינו היו חיילים מצריים שעמדו על קו רכס בטווח 5000 מטרים מאיתנו. הוריתי לאחד הטנקים לנסות ולפגוע בהם והוא אכן השיג פגיעה בחיילים בכדור שלישי. לאחר מכן כל טנק ירה מספר מעיכים לעבר החיילים באותו כינון. יש לציין שעד שלא הושגה פגיעה בחיילים, ולמרות שהיו פגיעות יפות שלנו, החיילים המצרים לא זזו ונשארו במקומם עד שחטפו פגיעה. אלה שלא נפגעו ברחו אך אחרי שחדלנו לירות חזרו ועמדו גלויים במקום.
בקשר שמעתי שחטיבה 600 הסתבכה בהתקפה על מכשיר ונסוגה לאחור. בלהט הקרב הם שכחו שסופחתי אליהם. עם חשיכה תפסנו עמדות בטליסמן 34. הודעתי למג"ד שמעון שאני חוזר לגדוד שלי וקיבלתי הנחייה להיערך לחניון לילה באזור ציונה. ב- 20:30 החליף אותי הסמ"פ שלי רפי אלעזר עם מחלקה 1. חזרתי עם מחלקה 2 לגדוד להתארגנות ולחניון לילה באזור טליסמן 39.
יום חמישי 11 אוקטובר 1973
בשעות הצהרים קיבלנו פקודה לנוע לאזור חגית. נודע על התקרבות שריון אויב וכל החטיבה התפרסה באזור. הגדוד התפרס מצפון לחגית. טנקים לא ראינו אך ירינו מדי פעם על כוחות חי"ר קטנים שזיהינו בשטח. אחרי כשעתיים, וללא כל הסבר, קיבלנו פקודה לנוע לאחור וחזרנו לטליסמן 42.
יום שישי 12 אוקטובר 1973
במשך כל היום שהינו באזור טליסמן 34 בהתארגנות. המג"ד שמעון שוחח עם החיילים וביצענו טיפול שבועי בטנקים. אחה"צ העברתי את הסמ"פ רפי ואת מחלקה 1 לפלוגה מ' כתגבורת לגרירת גשר הגלילים.
בלילה שיפר הגדוד עמדות כ- 2 ק"מ מערבה ונערכנו בחניון לילה ובכוננות לפשיטת קומנדו מצרי.
שבת 13 אוקטובר 1973
גם במהלך יום זה נשארנו בחניון יום, כאשר בשעות לפנה"צ נענו לאחור והחלפנו את גדוד 2 בטליסמן 42. הייתה הרגשה שחוזרים שוב למלחמת ההתשה עם "קו" ועם "עורף". ב- 09:30 הייתה תקיפת מטוסים מצריים על סוללת ארטילריה שלנו באזור עכביש. זיהיתי מטוס אויב שנפל לא רחוק מאיתנו ויצאתי לבדוק מה קורה עם 2א'. התברר שזה היה מטוס "האנטר" עיראקי והטייס נהרג.
יום ראשון 14 אוקטובר 1973
בבוקר קיבלנו הודעה על התקרבות טנקים מצריים. נענו לאזור חגית כאשר הפלוגה תופסת עמדות באזור טליסמן 34. קיבלתי פקודה להצטרף לגדוד. ירדנו לאזור ציונה באיגוף מצפון. כשנכנסתי לשטח הפתוח באזור הכביש לחגית זיהיתי מדרום לציונה ליד טליסמן 4 טנקי T-55. מאחר והייתי בשטח נחות ופתוח נתתי פקודה להיחלצות לאחור והודעתי על מיקומם למג"ד. המג"ד שעמד על גבעה נ.ג. 119 ירה עליהם והשמיד אותם.
הצטרפתי לגדוד ותפסתי עמדות דרומית לחגית. פלוגה מ' ניסתה לשפר עמדות מערבה אך נתקלה במארב טנקים ונסוגה לאחור. בשלב זה ספגנו ארטילריה כבדה ושיפרנו עמדות לאחור. קיבלתי פקודה לתפוס עמדות על הרכס צפונית-מערבית לציונה לכיוון מערב כאשר פלוגה מ' תופסת עמדות מצפון לכביש באזור טליסמן 34. בשלב זה הצטרפו אלי הסמ"פ ומחלקה 1.
עמדנו בעמדות אלה כמה שעות. את הסמ"פ רפי העמדתי באבטחה לכיוון צפון, מ"מ 2 על נ.ג. 119 אני, 2א' ו-3ב' לכיוון מערב ו- 1 עם 1ב' לכיוון דרום.
בשעות הצהרים ניתנה לנו התראה על התקדמות טנקים של האויב. זיהיתי אבק ועשן של תנועת טנקים מכיוון צומת פוטון-טליסמן שנעו מוסתרים מאיתנו. מאחר וחששתי שהם יתגלו לנו במצב בו אהיה חשוף אליהם מהצד, ביקשתי רשות לשפר לעמדות טובות יותר באזור טליסמן 34 אך המג"ד שמעון הורה לי להישאר במקומי. כשטנקי האויב הגיעו לאזור ציונה פתחנו עליהם באש כאשר התותחים שלנו מצודדים לשעה 8. הסמ"פ ומ"מ 2 תפסו עמדות בנ.ג. 119 שהייתה העמדה הטובה. למזלנו טנקי האויב מסוג T-55 נעו לכיוון מזרח כאשר מפקדיהם עם הראש בתוך הצריח כך שהפתענו אותם. ירינו בטווחים של 1600-1700 מטר . באזור ציונה השמדנו 9 טנקים ובאזור צומת פוטון-טליסמן השמיד מ"מ 2 2 טנקים. סה"כ 11 טנקים.
לאחר כשעה החליף אותנו יוחאי גלעד מגדוד 1. הסמ"פ עם מחלקה 1 חזרו לטליסמן 34, אני חזרתי עם מחלקה 2 לגדוד להתארגנות. בלילה הוחלפה מחלקה 1 ע"י פלוגה מ' והצטרפה אלינו לחניון הגדודי.
לפנות ערב קיבלנו פקודה לנוע ליוקון. כשהגענו בערב ליוקון, נפגשנו לראשונה עם גשר הגלילים שהיה פרוס במקום. הפלוגה נשלחה לאבטח את אזור גשר הגלילים מדרום מאחר והיו ידיעות על נחיתת הליקופטרים מצריים בשטח. פלוגה מ' ירתה לעבר מטרות חשודות אך הסתבר כי לא היה דבר.
קיבלנו תדריך על גרירת הגשר. פלוגה מ' גוררת ופלוגה ל' ברזרבה ואבטחה. העברתי את הסמ"פ רפי ואת מחלקה 1 לפלוגה מ' כתגבורת לגרירת גשר הגלילים.
יש לציין שהמורל עלה פלאים למרות החששות. בוצע אימון גרירה ואח"כ נכנסנו לחניון לילה מערבית ליוקון.
יום שני 15 אוקטובר 1973
במהלך היום נשארנו באזור יוקון. ביצענו הכנות לקראת ההמשך. הוריתי לבצע טיפול שבועי טכני מלא. קיבלנו ציוד ותחמושת, נתתי הוראה למלא כמה שיותר תחמושת קלה מתוך הערכה שנתמודד עם חי"ר. אחה"צ נתתי לפלוגה פקודת מבצע לקראת הצליחה.
מטוסי חיל-האוויר שפעלו כל היום וריכוזי הכוחות שלנו באזור העלו את המורל בפלוגה. הרגשנו שהעניינים מתחילים לזוז והיוזמה עברה לצידנו.
ב- 20:30 פלוגה מ' נרתמה לגשר הגלילים ואנחנו מאחוריה. רק בסביבות 23:00 התחילה התנועה. ההתקדמות הייתה קשה בגלל החושך ובגלל הריכוז העצום של כלי הצמ"ה ויחידות רבות נוספות. ההתקדמות הייתה איטית ביותר כאשר לפני, אחרי ומצידי הגשר נסעו/עמדו כלים של יחידות אחרות והפריעו לתנועה, בנס נמנעו אסונות.
יום שלישי 16 אוקטובר 1973
לפנות בוקר הגשר נתקע באזור עכביש 54. צרפתי 4 טנקים מהפלוגה לסייע בגרירה.
עם אור ראשון נשבר הגשר. התפרסתי עם הפלוגה (8 טנקים) מצפון לעכביש לכיוון פוטון. בסביבות 08:00 לאחר ששיפרנו עמדות לפנים הודיע שמעון המג"ד שננוע לכיוון לקקן מדרום לעכביש ושכוחות שלנו כבר עברו לפנינו.
פלוגה מ' נעה ראשונה, אחריה המג"ד ופלוגה ל' מאחור. באזור עכביש 52 נכנסנו למארב טילי שמל שנורו ככל הנראה מכיוון טרטור 40-42. עודד מ"פ מ' ועוד טנק מפלוגה מ' נפגעו. נסעתי אחרי שמעון המג"ד וראיתי כיצד הוא נפגע מטיל שמל. עצרתי ליד טנק המג"ד, ראיתי שנתן הקמב"ץ והטען-קשר בחוץ ושהטנק לא נפגע, הקמב"ץ סימן לי שהם חוזרים בכוחות עצמם לאחור. מאחר וחששתי שעצירה תגרום לפגיעה שלי, החלטתי להמשיך. הודעתי ברשת הגדודית לכולם להמשיך ללקקן באיגוף דרומי והודעתי לאחור שהמג"ד נפצע. בשלב זה הודיע לי שמעון המג"ד בקשר לתפוס פיקוד על הגדוד. מאחר ולרפי הסמ"פ שלי היו בעיות בקשר הודעתי למ"מ 1 נעים לתפוס פיקוד ולהמשיך עם הפלוגה לכיוון לקקן. מאחר ולא ראיתי את הטנק של מ"פ מ' עודד והוא לא ענה לי בקשר, עשיתי סיבוב נוסף באזור מארב הטילים אך לא הצלחתי לראות אותו (הסתבר כי ירד לאחת מתעלות החווה הסינית) חיים המח"ט הנחה אותי בקשר להמשיך עד ללקקן ולחכות לו שם כאשר הוא מגיע על לכסיקון מדרום.
בלקקן נפגשתי עם חיים המח"ט. הוא הודיע לי שצולחים את התעלה במצמד וננוע לשם דרך נחלה. המשכנו אחרי המח"ט כאשר זיהינו בצומת טרטור-לכסיקון טנקים שלנו בוערים ועל נחלה מספר כלים שנפגעו וגוויות של חיילים שלנו.
נכנסנו לחצר במצמד – אחרי כל מה שחווינו בדרך הייתה הפתעה להגיע למקום שקט ושלו. אנשים עמדו על הסוללה והסתובבו באופן חופשי. שלחתי את אחד המט"קים להוריד את החיילים מהסוללה.
ב- 10:30 צלחנו את התעלה על-גבי ה"תמסחים" ללא כל הפרעה. לאחר הירידה בגדה השנייה התפרסנו בתוך החורשות. חיים המח"ט הודיע לי כי פלוגה מ' עוברת ת"פ גדוד 1 ואני עובר עם הפלוגה שלי ת"פ חטיבת המילואים של הצנחנים (חטיבת דני מט). המח"ט נע עם גדוד 1 מערבה ואני נשארתי עם הצנחנים באזור ראש הגשר.
בתחילה ניסינו לנוע עם הצנחנים צפונה אך הדרך הייתה חסומה. נשארנו עם הצנחנים במשך כל אחה"צ באזור ראש הגשר כאשר מדי פעם ירינו על חיילי אויב שניסו להתקרב ועל מטוסי אויב שהגיעו לאזור ראש הגשר אך תקפו מצפון לו.
בערב יצאתי עם פלוגת צנחנים ו- 5 טנקים לשדה-התעופה של דוור-סואר לחניון לילה. רפי הסמ"פ עם 3 טנקים נשארו לאבטח את אזור ראש-הגשר. סרקנו את אזור שדה-התעופה באש ונכנסנו לחניון הלילה. בתחילה ספגנו ארטילריה אך לאחר שהצנחנים הפסיקו "לברבר" ו"לקשקש" בקשר המצרים נרגעו.
יום רביעי 17 אוקטובר 1973
בבוקר התפזרנו בין המבנים בשדה התעופה ומתחת לעצים. הוריתי להסוות את הטנקים בעצים מחשש לתקיפות אוויריות. בהמשך הצטרף אלי הסמ"פ עם שלושת הטנקים שלו. לאחר זמן מה הגיע לאזור שדה-התעופה גדוד 2 ועמי המג"ד הורה לי להצטרף לגדוד שלו. במשך כל הזמן ניהלנו ירי עם חיילים מצריים ממערב לשדה התעופה. בהמשך הבוקר קיבלתי הוראה מהמח"ט חיים לעבור ת"פ חטיבת הצנחנים עם 5 טנקים כאשר הסמ"פ עם 2א' ו-1ב' יעברו ת"פ גדוד 2.
אני, 1 ו- 3ב' עברנו ת"פ גדוד" תבן" של הצנחנים (המג"ד סא"ל צביקי) 2 ו-2ב' עברו ת"פ גדוד "נגר" (המג"ד סא"ל דן זיו).
הצטרפתי ל"תבן" שישב על רמפה על התעלה מערבית ליורק באזור אדום ב. המצרים ככל הנראה לא ידעו שהאזור בידינו והצנחנים דפקו משאית אספקה מצרית שהגיעה למוצב. יצאתי עם 3ב' לבדוק מעברים ולתפוס עמדות באזור סגול 130 אך מאחר והאזור היה פתוח ולא היו בו עמדות טובות לטנקים חזרנו לאדום ב.
לפנה"צ זיהינו חיילים מצרים צולחים את התעלה מערבה באזור סרוק בשחייה ובשתי סירות. קיבלתי פקודה לירות עליהם. נענו על כביש התעלה (המערבי) צפונה וירינו עליהם. למרות הפגיעות (מעיכים) לא נראה שהירי והפגיעות הזיזו להם. ביקשתי ארטילריה אך תשובת הצנחנים הייתה שאמשיך לראות עליהן בקצב של "פגז לדקה". הודעתי למג"ד שאני לא בתותחנים, אין לי מספיק תחמושת לירי בקצב כזה ואני לא יעיל. למרות התנגדותו חזרתי לאדום ב.
בינתיים, נע מ"מ 2 ליס עם "נגר". המג"ד דן זיו החליט לנוע עם כוח ובו 2 טנקים ו-5 זחל"מים צפונה על מסילת הברזל. מסילת הברזל עברה על סוללה הגבוהה מפני השטח. שני הטנקים נעו בראש והזחל"מים מאחוריהם. תוך כדי תנועה זיהו שני הטנקים ודיווחו שהם נעים בתוך שטח בו נמצאים כוחות אויב רבים אך המג"ד דן זיו הורה להם להמשיך להתקדם ולהתעלם מהאויב. בשלב מסוים הודיע המג"ד דן זיו כי הוא זיהה באזור מחטת סרפאום מפקדת אויב והוא "החליט לשים עליה יד".
כשהכוח הגיע לעיקול במסילה לפני תחנת הרכבת זיהה ליס שהוא נכנס לאזור מסוכן. הוא ביקש מהמג"ד אישור לתפוס עמדות, לפתוח באש ולקבל סיוע ארטילרי אך המג"ד דן זיו הורה לו להמשיך ולהתקדם. ברגע שהטנקים עברו את העיקול נפתחה עליהם אש נ"ט. 2ב' שבר הצידה לסוללה ופרס זחל. מ"מ 2 ליס רצה להיכנס לעמדה אך המג"ד דן זיו הורה לו להמשיך בתנועה תוך כדי ירי, לעבור את התחנה ואחרי כ- 100 מטר לתפוס שם עמדה למרות שהיה טנק בודד. ליד 2ב' שפרס זחל השאיר המג"ד 2 זחל"מים לאבטחתו. 2 עבר את העיקול וספג טיל נ"ט במאוורר הצריח. מעוצמת הפגיעה הטנק דומם, 3 אנשי הצריח נפגעו ופרצה דלקה בצריח. ליס הורה לנטוש את הטנק והצוות תפס עמדת מסתור מאחורי סוללת מסילת הברזל. הצנחנים המשיכו לנוע קדימה ונתקלו באש חזקה של האויב. ליד צוות 2 התאספו מספר פצועים של הצנחנים. נהג טנק 2, יוסי גרסיאני שלא נפגע בפגיעה בטנק, נקט יוזמה וחזר לטנק ע"מ להביא ג'ריקן מים לפצועים. בדרכו חזרה לעמדת המסתור נפגע מירי של צלף ונהרג.
2ב' נשאר עם זחל פרוס ליד העיקול כאשר הוא מנהל ירי עם כוחות חי"ר מצריים שהיו פרוסים מסביב. תוך כדי הירי השמיד שתי משאיות.
"נגר" הודיע לאחור שהוא הסתבך, "תבן" הוזעק לעזור כאשר אני, 1 ו-3ב' נעים עם כוח "תבן" לכיוון סרפאום. לכוח שלנו הצטרפו עוד 3 טנקים, אך אף אחד לא היה יכול להגיד לי לאיזה כוח הם משתייכים ע"מ שנוכל לפעול ברשת קשר אחת. קראתי להם ב"מוסקיטו" אך לא קיבלתי כל מענה, כך שבכל קרב החילוץ לא היה לי קשר עימם.
כשהגעתי לאזור העיקול בכניסה לסרפאום התפוצצה מערכת הצידוד בטנק שלי והצריח נתקע. הוריתי ל- 1 ול- 3ב' לעבור אותי ולהתקדם. נעים מ"מ 1 עבר את העיקול ופתח באש אך נפגע מרסיס בידו והחל לאבד דם רב. הוריתי לפנותו מיד. 3ב' עבר את העיקול, הוא נשאר הטנק הכשיר היחיד שהיה בקשר עם הצנחנים, הוא נתן לצנחנים חיפוי, השמיד נ"ט וירה לתוך בתים בהם היו חיילי אויב ואפשר בכך את חילוץ הצנחנים שנלכדו בסרפאום.
באותו שלב גררתי את 2ב' מתוך אזור האש וניסינו להרכיב את הזחל . עקב אש ארטילרית נאלצנו להפסיק את העבודה. כשהחלו הצנחנים להתקפל לאחור גררתי את 2ב'. נענו שני טנקים "נכים" – שלי ללא יכולת צידוד ו2ב' ללא יכולת נסיעה עצמאית. העלנו על כל טנק מספר צנחנים ונענו לאחור תוך ירי אל חיילי האויב שהיו בשטח.
כשהחלה היציאה מסרפאום, מ"מ 2 ליס, למרות שהיה פצוע, חזר לטנק הפגוע שלו, הצליח להניע אותו ולהצטרף לשיירה שחזרה לכיוון ראש-הגשר. שני אנשי צוותו הפצועים וגופתו של יוסי גרסיאני ז"ל פונו ע"י כוח הצנחנים לראש-הגשר.
חזרנו לאזור אדום ב. לרשותי עמדו 4 טנקים: ג' (שלי) ללא צידוד, 2ב' עם מזקו"ם פגוע (גם לאחר שהצלחנו להרכיב את הזחל שנקרע נותרה בעיה של שפיכת זרוע ומנגנון מתח), 1 ללא מפקד ו-3ב'.
יום חמישי 18 אוקטובר 1973
בבוקר שלחתי את 3ב' לסגול 131ע"מ שיאבטח את הצנחנים. נשארתי עם הכלים הלא כשירים באדום ב. ביקשתי ממג"ד הצנחנים אישור להתפנות כלי אחר כלי לאזור שדה התעופה לבצע מלא מחדש ותיקונים אך לא קיבלתי אישור.
במשך היום ירינו שוב על חיילים מצרים שברחו מערבה באזור סרוק. המשכתי במהלך כל היום לנסות לשכנע את המג"ד לשלוח את הטנקים לבצע תיקונים ומלא מחדש אך ללא הצלחה וללא הסבר משכנע מצידו.
יום שישי 19 אוקטובר 1973
בבוקר יצרתי קשר עם הדרגים של הגדוד שלנו. קיבלתי לתגבור טנק נוסף מפלוגת "אבנה" ושלחתי טנק אחרי טנק לשדה-התעופה לקבלת סיוע טכני ואספקה מהדרגים שלנו. שיגור הטנקים נעשה ללא ידיעה וללא אישור של מג"ד הצנחנים שהתעקש לא להבין שטנקים צריכים טיפול וחימוש.
טנק 1 קיבל איש צוות חדש וחזר אלינו כאשר מעתה הוא נקרא 1ב'.
במהלך היום הגיעו אלינו הצנחנים הסדירים (החטיבה של עוזי יאירי) והתחילו להתקדם צפונה. ירינו על הרמפה ז סגול ממזרח לסגול 131 על ציר מסכה והשגנו פגיעות יפות בבונקרים ובעמדות.
אחה"צ עמדתי שוב עם כל "הרביעיה" שלי במצב תקין. 2ב' נשאר באדום ב אני, 1ב' ו- 3ב' נענו לסגול 131 שם שהינו עם צנחני המילואים. בלילה תקפו הצנחנים את ז סגול כאשר תפקידנו היה לשמש כסיוע במקרה ויתקלו בבעיות. הסתבר כי המוצב היה ריק.
שבת 20 אוקטובר 1973
בצהרים קיבלתי פקודה לעבור ת"פ "ערד" חטיבת הצנחנים הסדירה (של עוזי יאירי). נענו איתם צפונה על מסכה. לאור הניסיון המר שהיה לנו עם מג"ד "נגר" (דן זיו), סיכמתי עם עוזי המח"ט שהטנקים שלי ינועו בשטח הקשה של החיץ החקלאי עם אבטחת חי"ר בכל האגפים כאשר במקרה של התקלות נשמש ככוח האש הכבד של הכוח. המח"ט קיבל את דעתי.
במשך כל אחה"צ התקדמנו במהירות צפונה על ציר מסכה ללא בעיות מיוחדות. לפנות ערב כשהגענו לאזור מסכה 24 התברר שהמצרים פרצו את אחת התעלות והציפו את השטח. לא ניתן היה להמשיך ולהתקדם, תפסנו עמדות במקום כאשר אנו מאובטחים מסביב ע"י הצנחנים.
יום ראשון 21 אוקטובר 1973
השטח היה מוצף, יחידת הנדסה החלה בעבודות בשטח ואנו נשארנו בהמתנה במשך כל היום כ 1"ק"מ דרומית למסכה 24.
יום שני 22 אוקטובר 1973
ב- 09:00 נפרצה הדרך שוב והתחלנו לנוע צפונה. את הובר, מט"ק 3 ב', מיניתי למ"מ ויחד עם 1ב' הם נעו עם גדוד הצנחנים על מסכה צפונה. אני ו- 2ב' נענו ממערב לתעלה עם גדוד צנחנים אחר על ציר המקביל למסכה. ההתקדמות הייתה מהירה וללא בעיות מיוחדות.
הצרות התחדשו במסכה 22. התחלנו לקבל ארטילריה מדויקת. היה לחץ זמן לקביעת עובדות בשטח עם התקרבות מועד הפסקת האש.
באזור מסכה 20 היה גשר על תעלת המים ההולכת ממזרח למערב. ליד הגשר בתוך צמחיה עבותה הציבו המצרים מארב.
כשהתקרב כוח החוד של הצנחנים ובו 3ב' ו- 1ב' לגשר המצרים פתחו באש. הצנחנים שהיו על הזחל"ם הראשון קפצו ממנו ותפסו עמדות. מאחר והזחל"מ הראשון נע כ- 75 מטר לפני 3ב' שהיה השני בטור המצרים ירו רק על הזחל"מ. המצרים שהבחינו שהזחל"מ ננטש עלו עליו. 3ב' ירה על הזחל"מ מעיך ואח"כ חיפה באש מקלעים על נסיגת הצנחנים. בשלב זה נפתחה אש של טילים ובזוקות מתוך הסבך. 1ב' נע לאחור לשפר עמדות ונתקע בשדה, 3ב' תפס עמדה. בשלב זה הצטרפו לקרב טנקים ישראלים של יחידה אחרת וניהול הקרב עבר אליהם.3ב' ניסה לחלץ את 1ב' אך שקע גם הוא בשדה. שניהם חולצו מהבוץ ע"י הטנקים של היחידה האחרת.
הגדוד עימו נעתי יחד עם 2ב' נעצר במקביל למסכה 20, עד הערב נשארנו באותו אזור תחת הפגזה ממושכת של המצרים.
יום שלישי 23 אוקטובר 1973
בבוקר, לאחר לילה של הפגזות, נענו קדימה. 3ב' ו-1ב' נכנסו עם גדוד הצנחנים שלהם לכפר צפונית למסכה 20. אני ו-2ב' נענו עם גדוד הצנחנים שלנו צפונה בציר המקביל למסכה עד 1 ק"מ מזרחית לחבית 27. תפסנו שם עמדות בהן נשארנו כל הלילה.
יום רביעי 24 אוקטובר 1973
עם תחילת הפסקת האש הועבר גדוד הצנחנים של 3ב' ו-1ב' לאזור תעלת המים במסכה 20. אנחנו נשארנו כ-1 ק"מ מזרחית לחבית 27.
סוף הקרבות
נשארנו באזור זה עם הצנחנים עד שבת 27 אוקטובר 1973. שלושת הימים מאז הפסקת האש היו שקטים יחסית להוציא מספר הפגזות וירי נק"ל של המצרים.
בשבת 27 אוקטובר 1973, "הרביעיה" התאחדה וחזרנו לגדוד שלנו 257 באזור מקצרה.
יום רביעי 17 אוקטובר 1973
יחד עם 3 זחל"מים של הצנחנים הם נעו מערבה על מסלול מערב-מזרח בשדה התעופה ותפסו את הגשר שעל תעלת המים שבקצה המסלול תוך ניהול אש עם כוחות חי"ר מצריים שהיו בשטח. לאחר שגדוד 2 הגיע נשלח הכוח של רפי לכיוון צפון-מערב לתפוס את צומת מחטת סולטן (סקרנות-מסכה). כשהגיע לצומת השמיד 2 טנקים מצרים שנעו בשטח ופגע בעוד טנק מצרי נטוש מחשש שהמצרים יחזרו אליו.
במקביל, פלוגה ו' (וילון) טיהרה עם הצנחנים בתים באזור הצומת ותוך כדי כך נפגעו 2 טנקים של פלוגה ו' מאחור ע"י נ"ט וטיל. רפי, יחד עם 2א' תחת אש נ"ט גררו את שני הטנקים שנפגעו חזרה לשדה התעופה.
בלילה הם אבטחו את הגשר שבקצה המסלול יחד עם כוח צנחנים. במשך הלילה הם הותקפו 5 פעמים ע"י כוחות חי"ר מצרים כאשר פעם אחת הגיעו המצרים קרוב מאד לכוח ו-2א' השמיד חוליית בזוקאים וטילים.
יום חמישי 18 אוקטובר 1973
בבוקר נע הכוח יחד עם גדוד 2 לכיוון מחנות אבו-סולטן והחלו בטיהורם. כאשר טיהרו את אזור ערל מכיוון 6422 נפתחה עליהם אש טנקים ויחד עם כל הגדוד השתתפו בקרב ש.ב.ש. עם הטנקים המצריים. יחד עם "וילון" נעו באיגוף מצפון והשמידו טנקים ד- 3, 1ב' 2 ו-2א' 3 תוך התקדמות וחיפוי הדדי. כשהתקרבו ל-6422 זיהה כוח החרמ"ש של הגדוד טנקי אויב בתוך החורשה הסמוכה. 2א' זיהה שני טנקים נכנס לחורשה והשמיד אותם מטווח של 20 מטר. טנק מצרי שלישי ניסה לברוח, ד' ירה והחטיא, 2א' ירה ופגע אך הטנק המשיך לנסוע. ד' ירה שוב והצית אותו. בהמשך ירו והציתו מאגרי תחמושת נ"ט של המצרים.
הכוח המשיך עד לציר ארזל ושם התפרסו. עם ערב חזרו למילוי מחדש בשדה-התעופה של דוור-סואר.
בשלב זה נפגעה ל- 2א' המערכת ההידראולית והוא נשאר במקום, כאשר בלילה ירה על חוליית בזוקאים שניסתה לפגוע בו.
הסמ"פ ו-1ב' הצטרפו שוב לגדוד אך טנק ד' החליק מהציר, שבר זר מניע ופרס זחל. כל הלילה הם עבדו על תיקון הטנק תחת אש ארטילריה.
יום שישי 19 אוקטובר 1973
בבוקר חולץ טנק הסמ"פ לשדה התעופה. תוך כדי עבודה כתוצאה מתזוזת חוליות בגב לקה הסמ"פ בשיתוק ברגליו ופונה לאחור. הטנקים צורפו לגדוד 2 והמשיכו איתו עד סוף המלחמה.
ציוות פלוגה ל' במלחמה
צוות ג' טנק 817240
צוות ד' טנק 818047
מפקד – סגן שרון יוסי
מפקד- סגן רפי אלעזר (נפצע)
תותחן – עמוסי ציון
תותחן – ג'רבי אלי
טען – ארביב רן
טען – שאול אברהם
נהג – צברי אריה
נהג – זילבגר יהודה
צוות 1 טנק 816488
צוות 2 טנק 109204
מפקד – סגן נעים משה (נפצע)
מפקד – ליס ראובן (נפצע)
תותחן – שפירא אהוד
תותחן – לביא חיים (נפצע)
טען – אילן שומרון
טען – זיקובסקי משה (נפצע)
נהג - מצלר אילן
נהג – גרסיאני יוסף (נפל בקרב)
צוות 1א' טנק 919035(ב- 11 אוק' פונה לגש"ח וצורף לגדוד 2)
צוות 2א' טנק 818840
מפקד – אברס מנשה
מפקד – זלמן קנטור
תותחן – קיפר יחיאל
תותחן - עזרקמן דורון
טען – שושני ישי
טען – בכור יוסף
נהג - גוזס עמרם
נהג - אהרון מאיר
צוות 1ב' טנק 819712
צוות 2 ב' טנק 109902
מפקד – לוי בן-ציון
מפקד- זומר אלי
תותחן – ליצינסקי אריה
תותחן – כהן דוד
טען – גולדפינגר ברנרד
טען – סומנר נמרוד
נהג – יוסף דוד
נהג – לוי אבינועם
צוות 3ב' טנק 817234
צוות 10ג' טנק 818383
מפקד – הובר חיים
מפקד – סא"ל בן-שושן שמעון (נפצע)
תותחן – סוסנובסקי יהושע
תותחן – וגנר יאיר
טען – שלמה ישראל
טען – חוצבסקי מנחם
נהג – ועקנין אליעזר
נהג – בסו ניסים
