היחידות האחרות של החטיבה

תיאור הקרבות של החטיבה מתמקד מטבע הדברים על יחידות הטנקים של החטיבה, שאכן נשאו בעיקר עול הלחימה במהלך המלחמה. אולם גדודי הטנקים כללו יחידות נוספות : פלוגות חרמ"ש, מחלקות סיור ומחלקות מרגמות, וזאת בנוסף לפלוגות המפקדה הגדודיות. פלוגות החרמ"ש האורגניות של הגדודים היו מנוידות בזחל"מי בנזין מיושנים, שהן מבחינת מיגון והן מבחינת יכולת תנועה בחולות לא היו כשירים להשתתף בקרבות. אולם פלוגות החרמ"ש נשאו במשימות רבות: אבטחת חניוני הלילה, שאיפשרו לצוותי הטנקים קצת מנוחה ופחות דריכות לאחר ימי קרב קשים, סיוע בחילוץ נפגעים, הכנסת תחמושת לטנקים הקדמיים (פלוגות החרמ"ש י' של גדוד 2 וס' של גדוד 3 במערב התעלה), וגם משימות עצמאיות כמו תפיסת מוצבי חוץ (למשל תפיסת "חגית" ע"י פלוגת החרמ"ש ס' של גדוד 3 בשבוע הבלימה). פלוגת החרמ"ש הסדירה ע"ג נגמ"שים -  "מכנס", שהצטרפה לגדוד 1 עם הצליחה, תיפקדה כפלוגת לחימה והסתערות והשתתפה עם פלוגות הטנקים של הגדוד בכל הפעילות הקדמית עד להפסקת האש.

מחלקות הסיור של הגדודים, שהיו מנויידות בג'יפי סיור, סייעו בניווט הכוחות, בקישור בין כוחות, בהובלת דרגים ובחילוץ נפגעים.

מחלקות המרגמות הגדודיות, שהיו מצויידות בזחל"מי מרגמות דגם ג' (81 מ"מ), השתתפו בלחימה וסייעו ככל יכולתן באש מרגמות, במלחמה זו שבה הסיוע הארטילרי הכבד שניתן לכוחות החטיבה היה מזערי. 

 

כאמור, תיאור הקרבות מתמקד על יחידות הטנקים של החטיבה. אולם יחידות אלה לא היו יכולות לתפקד ללא פלוגות המפקדה ודרגי התחזוקה השונים. גדוד 2, שיצא חבול ומוכה מ"חמוטל" ב-9.10, עמד ב-10.10 על 24 טנקים כשירים ומצוותים. זו היתה תוצאת עבודתם המאומצת של דרגי החימוש של החטיבה ושל גדודי החימוש האוגדתי והפיקודי בטסה, ושל צוותי השלישות הגדודיים והחטיבתי, שדאגו כי בעורף החטיבה תנויד לכל אורך המלחמה כמות מסויימת של צוותי טנקים רזרביים. התאג"דים של הגדודים פרסו בקירבה רבה לאתרי הקרבות, קלטו וטיפלו בפצועים תחת אש ארטילרית והתקפות מטוסים. לאחר הצליחה, שיירות האספקה לכוחות שממערב לתעלה, עברו את גיהנום איזור הצליחה הלוך וחזור בימים שבהם להיות טנקיסט בקו החזית מעבר לתעלה היה "מקצוע בטוח יחסית". בימים אלה נפלו שמונה מאנשי פלוגות המפקדה -  המהווים כששית מכלל חללי החטיבה במלחמה, וכמחצית מהנופלים בפרק הלחימה שלאחר הצליחה.