סרן חיים אפרת
פלוגה מ גדוד 257

חיים, בן מרים ואברהם, נולד ביום א' באייר תש"ג (6.5.1943) בקיבוץ אשדות-יעקב (מאוחד) ולמד בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון בקיבוצו. הוא היה תלמיד טוב שנתמזגו בו תבונת-כפיים ומחשבה מעמיקה. מאחר שניחן בכושר-ביטוי, שאף ואף ידע לבנות דברים יפים, בעיקר לפי נושאים ספרותיים וגם סייע בהכנת תערוכות בכיתתו. חיים אהב את החי ואת הצומח וידע לטפל בהם במסירות ובדבקות, ואכן משסיים את לימודיו הכיר את כל הענפים החקלאיים ועבד בהם באהבה. הוא התעניין מאוד בתחום החשמל והאלקטרוניקה והקדיש לכך הרבה זמן ומחשבה, ונוסף על כל אלה היה גם חובב מוסיקה וספרות. הוא ניגן בקלרינט ובחליל והיה חבר בתזמורת עמק הירדן והקדיש זמן רב לנגינה. חיים היה בעל-דמיון עשיר והצטיין בכושרו להפוך חומר-גלם ליצירות אמנותיות מקוריות. מטבעו היה חביב וטוב-לב, חברותי ומוכן לעזור לזולת. רחש כבוד למבוגרים ממנו ונהג חיבה בצעירים. הכל הכירוהו כבעל-יוזמה, רציני ביחסו לחיים וחרוץ בעבודתו. אמנם כלפי חוץ עורר רושם של חספוס, מזג-קר ועקשנות, אך לאמיתו של דבר היה רגיש, שופע אהבה והוגה חיבה אל האנשים האהובים עליו. חיים גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1962 והוצב לחיל-הרגלים. לאחר סיום הטירונות השלים קורס מ"כים, ואחריו קורס קציני חי"ר והשתלם בקורס צניחה. הוא הוצב לחטיבת חי"ר בתפקיד מפקד פלוגה והוענקה לו דרגת סגן. לאחר תום שירות החובה עשה שנה אחת בשירות קבע בנח"ל. במסגרת שירות המילואים עבר הסבה לחיל התותחנים ולאחר שהשתלם בקורס פקחי-אוויר וסיים קורס קת"קים, הוצב ליחידת-תותחנים כקצין-תצפית קדמי. הוא היה חייל מסור, קצין מצויין וחבר-למופת. בשנת 1967 השתתף במלחמה והוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". חברו לנשק כתב עליו: "בעיני חבריו בצבא ייזכר חיים כסמל הצניעות ושיתוף-הפעולה המלא עם כל הדרגים. עת יצא הגדוד לאימונים נראה חיים צמא ללמוד עוד ועוד על צורת העבודה. מבחינת הביצועים הוא היה מושלם, ואף יותר מזה". במלחמת יום הכיפורים השתתף חיים בקרבות הבלימה נגד המצרים בסיני. בקרב שהתחולל ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), תקפה יחידתו את "חמוטל" בסיני. הוא נע בטנק כקצין טיווח ותצפית שתפקידו לכוון את אש-הסיוע הארטילרית כדי להקל על פעילותם של הכוחות המסתערים. בתחילת ההסתערות נפגע חיים ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין באשדות-יעקב. השאיר אחריו אישה, הורים ושלושה אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "חיים נפל תוך כדי גילוי אומץ ותעוזה, בנתנו סיוע ארטילרי לכוחות".  

הוריו וקיבוצו הוציאו לאור חוברת לזכרו, שכלולים בה דברי חברים על דמותו וכן מכתבים לחברתו, שנשא אותה לאישה אחרי כן. חברת ציוד אור-וקול שעבד בה תרמה לזכרו חדר-טבע הנושא את שמו בבית-החינוך של המשק וכן הוסיפה ותרמה ציוד לימודי לבית-החינוך

עבור לתוכן העמוד