רב"ט יהושע אמין
פלוגת מפקדה גדוד 257

יהושע (פרג), בן סמבל ואברהם הלוי, נולד ביום י"ד בשבט תש"ז (4.2.1947) במצרים ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1949. הוא למד בבית-הספר היסודי במושב מצליח, שליד רמלה.
יהושע אהב מאוד את עבודת האדמה במשק של הוריו במושב, ובעיקר אהב את הפעלת הכלים הכבדים. שעות רבות שקד בחריצות על טיפוחו של המשק. על אף העמל והעבודה הקשה, נענה ואהב לעזור לזולת ונכון היה תמיד לסייע לחלשים. נמרץ היה ושופע חיוניות, בעל רצון עז ושואף לשלמות, בעל כוח התמדה ורצון להצליח בכל מעשי ידיו, יהושע היה חברותי, קל להתיידד ומכניס אורחים, לא הלך רכיל והיה איש סוד נאמן. אורך רוחו וסבלנותו היו לשם דבר בקרב מכריו. צנוע היה ועניו ולא אהב להתבלט. הוא היה איש אמת, כן והגון ורגיש מאוד למעשי עוול. הוא ידע לסלוח ולוותר בחיוך ביישני על שפתיו. אדיב היה ומנומס, עדין נפש ונעים הליכות, אהב את הפשטות והיה שמח בחלקו. יהושע גויס לצה"ל במחצית פברואר 1966. לאחר הטירונות הוצב לחיל-האוויר והשתלם בקורס לנהגים
.
הוא היה חייל אחראי ומסור לתפקידו ומילא אותו ביעילות מרובה. שנתיים לאחר שגויס, שוחרר לשנה מן השירות הצבאי כדי לסייע להוריו בפרנסתם. על שהשתתף במלחמה בשנת 1967 הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". כשצורף לכוחות המילואים הוצב לחיל השריון. בשנת 1968 נשא לאישה את חברתו פורטונה וברבות הימים נולדו להם שני בנים. הוא היה בן נאמן להוריו, בעל מסור לאשתו ואב אוהב לבניו - אברהם ויוסף
.
כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס יהושע ונשלח עם יחידתו לחזית בסיני. ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973), לא הרחק ממוצב "מצמד" ליד האגם המר, כשהוביל תחמושת אל עבר התעלה, פגע טיל במשאית שנהג והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין באשדוד. השאיר אחריו אישה ושני בנים, אב, אם, שישה אחים ושלוש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי
.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יהושע מילא תפקידו באמונה ובמסירות והוביל תחמושת ואספקה לכוחותינו הקדמיים תחת אש והפגזות, תוך דבקות במשימה".  


עבור לתוכן העמוד