סמ"ר רפאל לוי
פלוגה ז גדוד 599

רפאל בן חביבה ויצחק נולד בכ' ניסן תשי"ב 15.04.1952, בקזבלנקה שבמרוקו ועלה ארצה עם משפחתו במאי 1962, בהיותו בן עשר. המשפחה, שהיא שומרת מסורת, השתקעה במגדל העמק ושם סיים רפאל את לימודיו היסודיים בבית הספר הממלכתי-דתי על-שם האר"י. אחרי-כן למד בבית הספר התיכון-מקצועי "משה שרת" במגמה למסגרות מכנית, אך הפסיק את לימודיו בשנה השלישית, כדי להתגייס לצה"ל. רפאל, גבה קומה ומתולתל השיער, היה בחור שמח ועליז. את שעות הפנאי אהב לבלות בחיק משפחתו הענפה, או אצל משפחת חברתו, רותי, אשר התגוררה בשכונתו.
רפאל, או רפי, כפי שקראוהו הכל דרך חיבה, היה דמות אהובה מאוד ומקובלת על כל אדם. הילדים חיבבו אותו וביקשו את חברתו ותמיד משכו אותו למשחקי הכדורגל שארגנו. גם המבוגרים בקשו את חברתו בזכות עליזותו, אהב לשבת אתם בצוותא ולספר בדיחות, ביחוד אהב לשיר והיה מרבה להנעים קולו לפניהם
.
רפאל גוייס לצה"ל בתחילת מאי 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השלים בהצלחה סדרה של קורסים, שהכשירוהו להיות נהג טנק וטען-קשר. אחרי כן הוצב לגדוד שריון בסיני. בן מסור ואוהב היה רפי, השתדל לבקר אצל הוריו לעיתים מזומנות ובחופשותיו היה נוהג לעבוד בעבודות שונות, כדי לעזור למשפחה ולא להזדקק לדמי כיס מהוריו. את השירות הסדיר השלים במאי 1973 ובתעודת השחרור שלו ציינו מפקדיו: "חייל טוב, מילא תפקידו כראוי
".
לאחר שחרורו עבד לסירוגין כמסגר ביפעת, כפקח בנמל חיפה וכמסגר בנהלל. בקיץ של שנת 1973 התארס עם חברתו רותי. כשפרצה מלחמת יום הכפורים היה רפי בבית הכנסת, נושא תפילה בציבור, עם בני משפחתו. משנודע על התקפת הערבים בכל החזיתות, לא התמהמה ולא המתין לצו קריאה, אלא קם והצטרף ליחידתו, אך עדיין הקפיד על שמירת הצום. יחד עם חבריו ליחידה נשלח לאזור התעלה בסיני, שם השתתף בקרבות הבלימה נגד המצרים
.
ביומה הרביעי של המלחמה, ביום י"ג תשרי תשל"ד 09.10.1973, נפגע הטנק שלו בהתקפה על חמוטל. מפקד הטנק ציווה על כל אנשי הצוות לנטשו ולעבור לטנק החילוץ. באש הכבדה שנתכה עליהם, כשנטשו את הטנק, נהרג רפי
.
במשך חודשים היה בחזקת נעדר ואחר-כך הוכרז כנעלם, עד אשר הוחזרה גופתו על ידי המצרים. הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית של בית העלמין במגדל העמק. השאיר אחריו הורים, ארבעה אחים וארבע אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל ראשון.  

בני משפחתו הנציחו את זכרו ברכישת ספר תורה חדש שנתרם על שמו